Spring Hill Sonorities

🟡 הצצה נוספת לציוד באולפן, כדי שתדעו מה לעשות כשתגיעו 🟡#ארגז_הכלים 🛠️ הפעם החלטנו להציג את אחד הכלים האהובים עלינו באולפן, סינתיסייזר עם היסטוריה והרבה נשמה - Moog Subsequent 37! קצת רקע: הסינתיסייזר של Moog הוא סינתיסייזר מודולרי שפותח על ידי המהנדס האמריקאי רוברט מוג. בשנות ה-60 המוקדמות, טכנולוגיית המוזיקה האלקטרונית לא הייתה מעשית ושימשה בעיקר מלחינים ניסיוניים ליצירת מוזיקה עם מעט משיכה למיינסטרים. בשנת 1963, רוברט מוג, שעיצב ומכר תרמינים, פגש את המלחין הרב דויטש ביריד סחר של איגוד המוזיקה של מדינת ניו יורק. דויטש יצר מוזיקה אלקטרונית באמצעות תרמין, רשמקול ואוסילטור אחד, תהליך שלוקח זמן שכלל חיבור קלטות. מתוך הכרה בצורך בציוד מעשי ומתוחכם יותר, מוג ודויטש דנו ברעיון של "אולפן נייד למוזיקה אלקטרונית". באותו זמן, כלים דמויי סינתיסייזר מילאו חדרים, מוג קיווה לבנות כלי קומפקטי יותר שיפנה למוזיקאים. הוא למד מניסיונו והאמין שמעשיות ומחיר סביר הם הפרמטרים החשובים ביותר. חברת Moog הוציאה אותו לראשונה בשנת 1964, וחברת Moog R. A. Moog Co. (שנודעה מאוחר יותר בשם Moog Music) ייצרה דגמים רבים מ-1965 עד 1981, ושוב מ-2014. זה היה הסינתיסייזר המסחרי הראשון, וזכה להיות המקור לסינתיסייזר האנלוגי כפי שהוא ידוע היום. הוא נכנס למיינסטרים על ידי Switched-On Bach (1968), אלבום רב מכר של יצירות באך שעובד לסינתיסייזר Moog על ידי וונדי קרלוס. בסוף שנות ה-60, הוא אומץ על ידי אמני רוק ופופ כולל The Doors, The Grateful Dead, The Rolling Stones ו-The Beatles. בשיא הפופולריות שלו, הוא היה מרכיב עיקרי ברוק המתקדם של שנות ה-70, בשימוש להקות כמו Yes, Tangerine Dream, ו-Emerson, Lake & Palmer. עם יכולתו לחקות כלי נגינה כמו כלי מיתר ונשיפה, הוא איים על משרותיהם של מוזיקאי אולפן, ונאסר לשימוש בעבודה מסחרית למשך תקופה. המוג Subsequent 37 הוא סינטיסייזר אנלוגי פאראפוני המסוגל לנגן שני תווים במקביל משני אוסילטורים שונים, לצד שימוש מונופוני קלאסי, וכמו כל כלי שנושא את הלוגו של Moog, גם הסינטיסייזר החדש נשמע "מוגי" מהשניה הראשונה ואי אפשר לטעות כששומעים את מאפייני הסאונד הכ"כ ייחודיים שלו. 🟢 באולפן שלנו תוכלו להתנסות וליצור עם המכשיר האגדי הזה ובעוד כלים מעולים בסביבת עבודה מקצועית ואינטימית, דוגמאות בסטורי 🟢